?מי מטפל מיני אמיתי
מאמר זו נכתב ע״י אילת וידר כהן, פסיכולוגית קלינית; דוד ריבנר, עו”ס, מטפל מיני; טלי רוזנבאום, מטפלת זוגית ומטפלת מינית מוסמכת ויועצת אקדימאית של מרכז יה״ל
YNET הוא פורסם במקור ב ב10.6.2014
לרשימת מטפלים מיניים מוסמכים פנו לאגודה הישראלית לטיפול מיני
לפני כשבועיים נחשף בגליון ”מוצש“ של מקור ראשון סוד מביש. לפי המאמר, זוגות טריים יותר או פחות בתוך המגזרחווים קשיים בחיים האינטימיים וחווים את יחסי המין כלא נעימים, לא מספקים ולעיתים גם כואבים. הכותבתרויטל ויטלזון יעקובס, שעשתה זאת בכשרון וברגישות רבה, דיווחה שהיא הוצפה במכתבים מקוראות/ים ששיתפואותה בסיפורים אישיים. היא קיבלה תגובות רבות גם ממדריכות כלה, מאמנים, יועצות ורבניות שבקשו ממנה ליידעאת הציבור שביכולתן להגיש עזרה. בתגובה לכך היא פרסמה רשימה של מקורות עזרה נגישים בטור המשך.
זו יוזמה ברוכה וחשובה כשלעצמה ואין ספק שזו תרומה משמעותית להעלאת המודעות והשיח ולקידום פתרונות. זוגות שחווים קשיים בחיים האינטימיים חיים לעיתים קרובות בתחושת בידוד, זה עוזר לדעת שאינך לבד. אלאשנדרש מורה נבוכים כדי להתמצא בין שלל האפשרויות. מתי מספיקה עזרה של מדריכת כלה או מדריכ/ה מיני/תומתי נדרשת עזרה מקצועית? מתי מתאימה פניה לסקסולוגית ומתי מתאים לפנות לרופאה, ליועץ זוגי או לפסיכולוגקליני? אילו אישורים יש לבקש מהגורם המקצועי כדי לדעת שהוא מוסמך לעזור בנושא ושהוא מחוייב לקוד אתיראוי? אם זוג שזה עתה נישא לא מצליח לממש את הנישואים האם נדרש מטפל/ת מיני/ת, או שמה שהם זקוקים לוזו עוד מעט הדרכה וידע?
איך משפיעה האורתודוקסיה על סקס?
במחקר שערכנו בשנת 2009 השוונו שביעות רצון מינית בקרב נשים ששמרו על חוקי ההלכה היהודיים בנוגע ליחסיאישות לבין נשים נשואות באוכלוסיה הכללית. המחקר בדק את השפעת המסרים הדתיים והחינוך הדתי על מיניותועל סיפוק מיני ורגשי בזוגיות. מהמחקר עלה עולה שמרבית הנשים (מבין 380 נבדקות שנכללו במחקר) מרגישותשהן לא קבלו מספיק הדרכה וידע בסיסיים ולא הרגישו מוכנות מספיק בליל הכלולות לקיום יחסי מין. כמו כן נמצאותגובות מגוונות ביחס לתכנים ולמסרים שהתקבלו על ידי מדריכות הכלה.
התוצאות מראות שנשים רבות חוו חרדה ולחץ בעקבות המסרים שקבלו ממדריכות הכלה. “אפילו שאף פעם לאנגעתי בנער נאמר לי שעלינו לקיים יחסים מלאים בלילה הראשון כי זה יהיה קשה מידי לבעלי לחכות”. מסר שעוברכחוט השני הוא הצורך לקיים יחסים
כדי לספק את בן הזוג בתדירות שתענה על הצרכים שלו. “נאמר לי שאני עשויה להנות מזה, אבל לא נהנתי, אני רקהבנתי שזה משהו שאני אמורה לעשות עבור בעלי”, אמרה אחת הנשאלות. יש לציין שהמסר בדבר הצורך לספקאת בן הזוג מוטמע באופן עמוק גם בקרב נערות שאינן דתיות.
מחקרים מראים שלמעלה ממחצית הנערות מקיימות יחסים בפעם הראשונה בעקבות שידול ושכנוע ע”י החברשלהן ומתוך רצון להיות מקובלות מבחינה חברתית. נשים אחרות ספרו על חוויה חיובית עם מדריכת הכלות: קבלתהסברים אנטומים, קבלת הסברים אודות הנאה מינית ואודות מחוייבות בן הזוג לוודא שאשתו נהנית ומסופקת. מדריכות כלה רבות העמידו את עצמן לרשות הזוג במידה ותתעוררנה בעיות. יש לציין שמחקרים עדכניים יותרנערכים בימים אלה אך תוצאותיהם טרם התפרסמו.
למרבה הצער, מחקרים אודות תפקוד מיני של גברים דתיים טרם התפרסמו בספרות המקצועית, ייתכן ובשלהעובדה שמי שחוקרות את התחום הן נשים ואולי בשל הרצון להדגיש את המאפיינים הייחודיים של מיניות נשית. אין ספק שזהו אתגר מחקרי חשוב. בעיות מיניות לרוב מיוחסות לקשיים בתפקוד מיני. אבל אם לזוג או ליחיד/ה איןכל ניסיון מיני ומידע והכנה מינימאלים אזי לא מדובר בבעייה בתפקוד מיני. קבלה של מידע מדוייק עשויה לעיתיםקרובות לפתור את העניין.
התערבות מהסוג הזה יכולה להינתן ע”י אנשי חינוך ויועצות שעוברות הכשרה במכונים השונים. ביכולתם למלא את החסר במידע ולכוונו את הזוג לחפש עזרה מקצועית במידת הצורך. חשוב שיועצים אלה יהיו בעלות ובעלייכולת לספק מידע בסיסי ומותאם תרבותית. יותר מכך, עליהם להיות מחוייבים לקידום אג’נדה המדגישה ערכים שלשוויון, כבוד והדדיות בזוגיות, אג’נדה של אוטונומיה של האישה על גופה, הנאה וסיפוק, הפחתה של הלחץ על שניבני הזוג לקיים יחסים אינטימים לפני שיש מוכנות לכך. חשוב להדגיש כי מדריכים אלה לא קבלו הכשרה לטפלבבעיות של תפקוד מיני.
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על בעיות מיניות?
אז על מה בעצם מדובר כשמדברים על קשיים בתפקוד מיני? בקרב נשים הכוונה לקשיים בתחום של תשוקה, עוררות מינית ואנאורגזמה, כמו כן זה כולל כאב (דיספראוניה), חרדה והימנעות מקיום יחסים. גברים יחוו חשק מינימופחת, בעיות בזיקפה או בשפיכה. זוגות הסובלים מקשיים בתפקוד מיני יעדיפו פעמים רבות להתחיל את הברוראצל רופא/ה. כאב בזמן קיום יחסים למשל עשוי להצביע על בעייה הורמונאלית שיכולה להיפתר ע”י טיפול רפואי, לעיתים מעורב מרכיב שרירי שפיזיותרפיה תוכל להועיל.
מטפלים זוגיים יתייחסו לבעיות בתפקוד מיני בהקשר הזוגי – איך הדינאמיקה הזוגית מנציחה את עצמה דרךהבעיות המיניות ואיך הזוג מתמודד עם הקשיים? כיצד מחשבות שליליות וחחרדות של שני בני הזוג עשויים להגביראת הקושי. פעמים רבות בשל נסיונות חוזרים לקיום יחסים למרות הקשיים נוצרת התנייה בין המגע המיני לבין כאב או תחושת כשלון ויש צורך בעבודה שמאפשרת יצירת התניות חדשות בין המגע האינטימי לבין הנאה וסיפוק. במצבים אלה תינתן הכוונה לתרגילים התנהגותיים לשיפור התקשורת הזוגית, להגברת הנאה ולהפחתתההתמקדות בביצועים.
זוגות עשויים לחוות קונפליקטים ומאבקי כח סביב מיניות גם בהעדר קושי ספציפי בתפקוד מיני. כאשר בעיותמיניות לא נפתרות ע”י מתן הדרכה בסיסית, התערבות רפואית או התנהגותית אשת המקצוע תבין שנדרש תהליךטיפולי עמוק יותר. ע”י חקירה וגילוי של מחשבות, רגשות, התנהגויות וירידה לעומק של מערכות יחסים מוקדמות. התהליך הטיפולי עשוי לסייע בפיתוח של תחושה עצמית בריאה הכוללת את המימד המיני של האישיות.
במקרים לא מעטים טראומה מוקדמת ובמיוחד פגיעה מינית יהיו מרכיב מרכזי שהכרחי לעבד אותו. אם סוג כזה שלטיפול נדרש יש צורך לוודא שהמטפלת מוכשרת לכך ויש לה הסמכה ורשיון מקצועי בתחום של עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה או ייעוץ. מטפל/ת מיני/ת מחוייב/ת להשלים דרישות אלה ולעבוד תחת הדרכהופיקוח. מי שמציג/ה את עצמה כמטפל/ת מיני/ת מחוייב/ת להציג רשיון לטיפול מיני ע”י אחד מהגופים המקצועייםכמו החברה הישראלית לטיפול מיני או הארגון האמריקאי ליעוץ וטיפול מיני בעלי כוונות טובות אך נעדרי הכשרהמקצועית ורישיון מקצועי עלולים לעכב את פתרון הבעייה ואף להחמיר את המצב.
לא גומרים? אתם לא לבד
פנייה לעזרה בנושא כה רגיש דורשת קילוף של מספר שכבות. ראשית, הזוג צריך לשוחח עם מי שירגישו שניתןלשוחח עמה בחופשיות, להרגיש שמקשיבים לו באמפטיה וללא שיפוט. חשוב להכיר בכך שיש טווח רחב שלתגובות ביחס לשיח מיני. לגיטימציה לשיח פתוח ורגישות תרבותית יכשירו את הקרקע לשיח כנה ומקצועי. בהמשךהזוג אמור לקבל מידע ועצות ספציפיות. לשם כך לא נדרשת הכשרה מקצועית טיפולית אלא הכשרה בסיסיתמתאימה. במידה ויש צורך בטיפול אינטנסיבי נדרשת פנייה למי שעבר/ה הכשרה טיפולית מקצועית.
אכן, זוגות רבים, רבים מידי נתקלים בקשיים בתפקוד מיני. הן באוכלוסיה הכללית (כשליש מהנשים מדווחות עלכאב בזמן קיום יחסי מין) והן באוכלוסיה הדתית. עבור א/נשי המקצוע שבינינו התופעה אינה חדשה. אנו מרבותומרבים לכתוב על כך ולהעלות אותה למודעות. יש להדגיש שלעיתים קרובות הנגשה של מידע רלבנטי עשויהלהספיק אך כאשר זה לא מספיק יש צורך לפנות לעזרה טיפולית ע”י א/נשי מקצוע המוסמכות/ים לכך.
חשוב להדגיש שהדרך למימוש מיני אינה קשורה אך ורק לשיפור התפקוד המיני. מין אינו משהו שאת/ה פשוטעושה או משיג/ה והוא אינו אמור להיתפס כמטלה שגרתית או כמשהו שאת צריכה לספק. יותר מכך, זה משהושאת/ה אמור/ה לחוות או כפי שמגדירה זאת הפסיכותרפיסטית אסתר פרל ” זה מקום ללכת אליו”. בסופו של דברמין יכול להיות מוערך באינספור דרכים שונות. הוא מספק את האפשרות לחוות הנאה, סיפוק, אינטימיות, בטחון, שעשוע ואפילו קשר רוחני. מיניות מאפשרת לבטא תשוקה, יצירתיות ואהבה. היא שילוב של קשר חזק עם יכולתלשחרר, שילוב של בטחון עם נטילת סיכונים, יכולת להיות בהווה עם כל החושים ולחוות אמון, קבלה ושיתוף. אךטבעי שהדברים יהיו מורכבים ומאתגרים. כשזה לא הולך נדרש יותר מאשר ידע, טכניקות ופוזיציות. עניינים אישייםו/או זוגיים עשויים להיות הגורם לקושי. היכולת לעזור לנווט דרך הקשיים דורשת כניסה לנבכי הנפש מעבר למתןעצות. לשם כך נדרשת המיומנות המקצועית והמחוייבות האתית של א/נשי המקצוע שהוכשרו לכך.