יום האהבה הוא חג נוצרי, וכך, אנו הילדים היהודיים, שגדלנו באמריקה, הושפענו תרבותית, יותר מאשר טקסית. בדיוק כפי שה-M&M נעשו כתומים בסוף אוקטובר, אמצע פברואר נועד ללבבות שוקולד עטופים בנייר מטלי אדום, בכשרות ה-OU כמובן.

ובדיוק כפי שאמי הסבירה לנו, שיהודים אינם חוגגים את “יום האם”, כי “אצל היהודים, כל יום אמור להיות ‘יום האם’,” כך גם “יום האהבה”, עם כרטיסי הברכה בצורת הלב הנלווים אליו, לא נועד כדי לספק לנו ערכים יהודיים של אהבה, חיבה ומערכות יחסים. ובכל זאת, נושא האהבה והרומנטיות עוררו בנו סקרנות לגבי פגישות, אהבה ונישואים.

עברו כמה עשרות שנים, ואני מוצאת את עצמי עדיין מרותקת לנושא האהבה הרומנטית, אבל יותר מכך, בנושא שימור ותחזוקת החיבה במערכות יחסים ארוכות-טווח. הרבה פעמים אני נקראת אל המערכה, כשהחיבה והתשוקה דועכים, וכאשר זוגות שוקעים במאבקי כוחות מיותרים. לעיתים קרובות מדי, נושאי האינטימיות פחות קשורים לכשלים ספציפיים של חוסר תפקוד אורגני או שינויים הורמונליים, ויותר לאובדן החיוניות של מערכת היחסים עצמה. לכן, בעוד ש”יום האהבה” הוא יותר “של הגויים”, עשרת הטיפים הבאים מיועדים לכל הזוגות באשר הם, יהודים ושאינם, 365 ימים בשנה:

 היו נחמדים ומכבדים. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אבל אני הרבה פעמים שומעת את המילים, “אני רק רוצה שהוא יהיה נחמד אלי/שהיא תהיה נחמדה אלי.” זכרו לומר תודה, בבקשה וסליחה, והתייחסו לבן הזוג שלכם לפחות באותו הנימוס שבו תתייחסו אל ידיד או קולגה. התבטאויות כמו, “זה טפשי”, “לא אכפת לי מה את/ה רוצה,” או “אתה שקרן/את שקרנית” בדרך כלל ישפיעו על בן הזוג שלכם בצורה שלילית וירחיק אותו מכם.

 צאו מעמדת ה”מגיע לי”. נתינת הכרה והערכה האחד לשני, יש בהם כדי לתרום הרבה ליצירת אנרגיה חיובית בנישואים. אל תשערו שבן הזוג שלכם יכין ארוחת צהריים, יסיע אתכם או ירצה לקיים יחסי מין גם בלי שתבקשו או תזמינו אותו או אותה, וזכרו להביע את הערכתכם גם על המטלות היומיומיות הפשוטות ביותר.

. היו סקרנים, לא מתגוננים. אם בן הזוג שלכם נראה נסער, חרד או מדוכדך, והוא מתפרץ עליכם ללא סיבה נראית לעין, אתם עלולים להגיב ולכעוס ולהניח שהוא/היא כועס/ת עליכם. בעוד שזו עשויה להיות תגובה מובנת, למצב הרוח של בן הזוג שלכם אין שום קשר אליכם. אם תישארו סקרנים ולא תגובתיים, גם כשהשני עצבני, כועס או חרד, תוכלו ליצור לעצמכם את המרחב הדרוש כדי להקשיב לו באמת.

. העניקו אמפתיה. כשבן הזוג שלכם מרגיש מדוכדך, תתפתו אולי לשפוט אותו, לנתח אותו, להציע פתרון או לנסות להתפטר מרגשותיו השליליים. אם בן הזוג שלכם חוזר הביתה אחרי יום עבודה כשהוא עצבני בגלל עימות שהיה לו עם הבוס, תוכלו לומר משהו כמו, “אני יודעת שקשה לך שהבוס התעצבן עליך, אבל אולי זה הגיע לך,” או “אל תיקח ללב, אלא חפש עבודה אחרת.” אולי הטוב ביותר הוא פשוט לומר, “אני מצטער/ת שקשה לך” ולאחר מכן, “מה אני יכול/ה לעשות בשבילך?”

. תריבו בצורה הוגנת. כל הזוגות רבים, אבל איך רבים הוא זה שחשוב. אל תאיימו ואל תאשימו. קחו לעצמכם את הזמן בנפרד זה מזו כדי להירגע ולחזור ולדבר על הרגשות שלכם. השתמשו במשפטי “אני”, ודברו על הרגשות שלכם במקום להאשים את בן הזוג. נסו להיות ממוקדים והתייחסו למקרים ספציפיים במקום להשתמש במילים כמו “תמיד” או “אף פעם”. הביעו חרטה בצורה כנה ואותנטית, והקפידו לסיים את המריבה בחיבוק או במילים מעודדות.

. היו כנים ואותנטיים. כדי להיכנס למריבה הוגנת כפי שתוארה לעיל, אתם צריכים להיות מסוגלים להיות פגיעים וכנים ביחס לרגשות האמיתיים שלכם. כשאתם מביעים את הרגשות שלכם בצורה גלויה וללא התגוננות, לבן הזוג שלכם יהיה קל יותר לשמוע אתכם, שכן אף אחד אינו יכול להתווכח או לסרב לקבל את מה שאתם מרגישים. זה עוזר ליצור תחושת בטחון ומוגנות בתוך מערכת היחסים.

. היו ישירים. כפי שאמר המשורר האירי, תומס מור, “האינטימיות מתחילה עם האדם עצמו.” הביאו את עצמכם ואת הצרכים שלכם למערכת היחסים ואל תהססו להזמין את בן הזוג שלכם לשמוע מה את רוצים ולמה אתם זקוקים. אם תהיו פסיביים ולא אסרטיביים, אתם עלולים להפוך בסוף לפסיביים-אגרסיביים בצורה שיכולה לבטל את כל הרגשות החיוביים ואת כל החיוניות שבחיי הנישואים. הרבה יותר יעיל לומר, “הייתי רוצה שנוכל לשבת יחד לארוחה בלי להסתכל על הטלפונים שלנו” במקום לומר, “אני בטוחה שאפילו לא שמעת מה שאמרתי, כי אתה כל הזמן מסתכל בטלפון שלך ומתעלם ממני.”

 היו ערניים לטריגרים של בן הזוג. היו רגישים למה שבן הזוג רגיש אליו ולמה שמכניס אותו או אותה לתגובתיות. לדוגמא, אם הורי אשתך התגרשו ואביה עבר לגור רחוק, היא עלולה להיות פגיעה במיוחד לתחושת נטישה. לכן, חשוב שתקפיד להתקשר אליה אם אתה מאחר או מתעכב. אם הורי בעלך היו ביקורתיים במיוחד כלפיו, שימי לב כיצד את נשמעת כשאת מעירה לו על האופן שבו הדיח את הכלים או ערך את השולחן.

 הקפידו על נפרדות. זכרו שאתם שני אנשים נפרדים, ואינם חייבים לחלוק רגשות, או דעות, או תמיד לרצות לעשות את אותם הדברים. גבולות בריאים, אוטונומיה ומרחב הנחוצים לצורך פיתוח תחביבים וקשרים מחוץ לנישואים, שומרים על מערכת יחסים חיונית ומלאת עניין.

 הקדישו זמן איכות ל’ביחד’ שלכם. כבו את המכשירים שלכם. צאו להליכה, החזיקו ידיים, קבעו פגישה שבועית וצאו יחד לסרט או לקונצרט, ותדברו. וודאו שהשיחות ביניכם אינם רק על מי ייקח את הילדים מבתי הספר או על רשימת הקניות השבועית, אלא היכנסו לשיחה מהסוג שגרם לכם להתעניין זה בזו מלכתחילה. מערכות יחסים אינטימיות פורחות על מצע של חמלה, אכפתיות, ידידות, ובסך הכל – על אהדה הדדית. אני מזמינה אתכם לחלוק איתנו גם את הטיפים שלכם.