עשרה טיפים לגידול בנות דתיות וגם בריאות מבחינה מינית

Submitted by Talli on ב', 11/17/2014 - 21:32

עשרה טיפים לגידול בנות דתיות וגם בריאות מבחינה מינית

תורגם ממאמר באנגלית:

Ten tips for raising sexually healthy Orthodox daughters

(תורגם ע"י: הדר הכט)

 

כמטפלת מינית, העובדת עם נשים ועם זוגות המשתייכים לקהילה הדתית לאומית והחרדית אני מתעמתת יום יום עם הפרדוקס-לכאורה במסרים הנוגעים לצניעות ולמיניות בריאה. הציפייה מזוגות צעירים שחונכו נגד פעילות מינית טרום נישואין, ושקיבלו מעט מאוד חינוך מיני מסודר (אם בכלל), היא שמיד לאחר החתונה יקימו יחסי מין מלאים. הם עשויים לחוות דיסוננס מחשבתי סביב מין, שמוביל לקשיים בתפקוד המיני

הדגשתי את הסתירה הזו בהרצאה שהעברתי לא מזמן לנשים בקהילה שלי, שהתכנסו כדי ללמוד עוד על כיצד לשפר את האינטימיות בזוגיות. דיברתי על כך שמיניות היא לא רק קיום יחסי מין, אלא כוללת כמה תחומי התפתחות שכוללים, בין גורמים רבים אחרים, דימוי גוף חיובי, בטחון ובטיחות. הצעתי שבעוד שלבוש צנוע והתנהגות צנועה הם ערכים לגיטימיים, אין לחנך להם בדרכים שמביישות, מאשימות, מחפיצות או מחדירות פחד בנוגע לתאוות גברים

מספר שבועות לאחר ההרצאה, קיבלתי את השאלה הבאה מאחת המשתתפות:

אחת הסוגיות שהזכרת כששמעתי אותך מרצה, השאירה עלי רושם עז. אמרת שלמרות שאנו מחנכות את בנותינו בגישה המכוונת לצניעות ולהתנהגות הולמת לפני החתונה, אנו רוצות גם לחנך אותן שתהיינה בעלות גישה בריאה למיניות שלהן, ומאוחר יותר גם בעלות הבנה בריאה וגישה בריאה כלפי מין, לפני שהן פעילות מינית. זה נראה לי כמו אתגר אדיר! אם תוכלי לשתף בתובנות שלך, אני בטוחה שרבות יעריכו זאת

האם זה באמת אתגר? האם מסרים המעודדים צניעות וערכים האוסרים על יחסי מין לפני החתונה מחויבים להוביל למיניות לא מתפקדת לאחר החתונה?

שאלה זו עולה לעיתים קרובות, ובוקרה שוב לאחרונה בפוסט לוהט בבלוג על ידי ד"ר אילנה סטוקמן, שהצביעה על כך ש"נשים אורתודוקסיות מחוברתות אל תוך לחץ מתמיד ומופרז לכסות את גופינו ולנהל אותם כראוי... הגוף שלנו הוא דבר שראוי לפחד ממנו, לכסות אותו, ולדבר עליו."
עם כל המסרים השליליים הללו, כיצד אמורות נשים להיות חסרות מעצורים וחופשיות מינית מרגע שהן נשואות? "כל אותו כיסוי אובססיבי הופך באורח פלא לשיעורי "הדרכת כלות" הסודיים, בהם את לומדת כי את הולכת להיות ערומה מול בעלך החדש ולקיים איתו יחסי מין."

אלו שאלות חשובות ולגיטימיות, והגיע הזמן להתחיל לשקול פתרונות. הצעד הראשון הוא להפיג את הציפיות שהחינוך המיני יתחיל אצל מדריכת הכלות. הדרך לפיתוח מיניות בריאה מתחילה בבית. התפתחות מינית מתחילה בזמן ההתעברות והאופן שבו אנו כהורים מגדלים את בנותינו מינקותן יעצב את הפן המיני של הזהות העצמית שלהן

הנה עשרה טיפים שכדאי לזכור מהילדות המוקדמת ועד גיל ההתבגרות, ולקראת נישואין:

הכירי בתחושת נעימות: אמתי את חושיה של ילדתך. אם זה דגדוגים בגב, אמבטיות קצף, ריחו של פרח היסמין, או חומה של השמש הזורחת ביום סגרירי, צייני כמה נפלאות הן תחושות פיזיות נעימות. למדי בנות לחוות ולא רק להשיג מטרות. אל תעצרי או תניאי אותה מגירוי מיני עצמי. זה נורמלי. בעיתוי המתאים, הסבירי שזהו מעשה "פרטי". 

מגע: מגע הוא צורך אנושי בסיסי, והיכולת לקבל ולהרגיש בטחון במגע היא בסיסית למיניות. חיבוקים, התכרבלות, מסאג' בספא ליום ההולדת השישה עשר שלה, עוזרים כולם להכין נשים צעירות לחיי אישות. סופר לי לאחרונה שמורות באולפנות מסוימות מונעות חיבוקים בין תלמידות. חינוך נערות לכבד כל אחת את גבולותיה של השנייה הוא טוב מאוד, אך סביבה חסרת מגע לחלוטיןאינה. זה מדהים כמה כלות צעירות לא מסוגלות לעסוק במגע מיני בגלל שהן לא רגילות למגע כלשהו, בכלל

סייעי לדימוי גוף חיובי: אל תזלזלי בתכונות הגופניות של בתך, אל תשאלי אותה אם היא באמת "צריכה" מנה נוספת מהקינוח, ואל תגידי לה שהיא צריכה לרדת במשקל כדי למצוא חתן. ישנן נשים בכל הצורות ובכל המידות, ובריאות, ולא מראה, צריכה להיות המטרה. היי דמות חיובית  לחיקוי, ואף פעם אל תגידי "אני שמנה" מול בנותייך

התעמלי (ולבשי מה שאת רוצה ללבוש בחדר כושר נפרד): נערות צריכות להכיר את גופן, להרגיש חזקות ובשליטה, ושיהיה להן נח בגופן שלהן. אל תגידי להן "אל תנענעי את המותניים ככה,זה לא צנוע." אמרי "כן" לזומבה, ריקודי בטן, יוגה, ותני לבנות להרגיש בנח עם מכנסיים קצרים וגופיות. כל הפעילויות הללו קיימות גם במסגרות נשיות בלבד. אל תעודדי הלבשה עליונה כבדה או "בגדי ים צנועים" כשרק נשים שוחות. בשביל מה? שמרי את בגדי הים עם החצאיות לטיולי חוף משפחתיים.

הרשי לה להתגנדר: הראי סבלנות כלפי הצורך של בתך במרחב אישי ובזמן להתלבשות ול"התארגנות" מול המראה. לעיתים קרובות, התנהגות זו משקפת את ניסיונותיהן של מתבגרות לשמור על תחושה כלשהי של שליטה על גופן המשתנה במהירות

דברו על מין ועל אברי מין: כשילדים שואלים שאלות על מין, על ההורים לספק להם תשובות כנות ברמת הבנה המתאימה לגילו של הילד. אם המבוגרים לא יספקו מידע מדויק, הילדים יאלצו להסתמך על חבריהם או על מקורות מידע לא מדויקים אחרים. ואל תטייחי אברים. את יכולה להגיד פות או נרתיק, ולהסביר את ההבדל ביניהם. איך היא תוכל להגיד לך אם משהו כואב או מגרד, כשאין לה מונחים לתאר את או חלק בגוף שלה? הכירי בהם, או שהם לא יהיו קיימים עבורה. ואל תגידי לה שטמפונים הם לשימוש רק אחרי החתונה. גם זה מעביר את המסר שאביר המין שלה לא רלוונטיים כרגע.

השתמשי במדיה כהזדמנות: שאת נותנת לילדים לצפות בסצנות אלימות בסרט, אבל רצה לכבות את הטלוויזיה בכל נשיקה, את שולחת מסר שלילי. מי התנשק, ומה היה ההקשר? זו הזדמנות נהדרת לדבר על הערכים הסובבים את יחסי המין, על תחושות נורמטיביות של תשוקה ועוררות, כמו ללימוד על גבולות. אם אתם צופים בפרסומת של אישה חצי ערומה המוכרת מוצר כלשהו, במקום לבזות את הדוגמנית אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לדבר על החפצה של הגוף הנשי בפרסום

דגמני מיניות בריאה: תני לילדיך לראות שאת ובן זוגך אוהבים זו את זה ונמשכים זו לזה, ואל תחששו להתנשק ולהתחבק כשהם בסביבה. אפילו אם הם מפגינים התנגדות, אל תאמינו להם; עמוק בפנים, ילדים אוהבים לראות את החיבה של הוריהם. ואם אתם חושבים שזה יכול לעבוד רק בבתים מודרניים יותר, הרי שאפילו זוגות חרדיים, שבדרך כלל לא מפגינים חיבה באופן פיזי ליד ילדים, יכולים להעביר מסרים חיוביים בעזרת מילים טובות ודרך התנהגותם

עודדי את בנותייך – "אמרי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה": כדי ליהנות ממין, היא צריכה להיות מסוגלת להגיד דברים כמו "זה נעים לי" או "זה לא נח לי". אם בנות לא לומדות כיצד לבקש או לצפות שהצרכים שלהן יסופקו, יהיה להן קשה מאוד לחוש הנאה

אל תגדירי את הלכות נידה כ"הגנה": ד"ר סטוקמן קובעת: "ישנו מעבר מקיצון אחד לקיצון השני, בלי שום דבר ביניהם... אין חיבה שהיא לא מיניתאסור לגבר אפילו להעביר מלחייה לאשתו כשאסור להם לקיים יחסים כי אי אפשר לדעת לאן העברת המלחייה עשויה להביא." אם את בכל זאת רוצה להסביר את דיני ההרחקות, אל תשייכי אותם לצורך בגבולות שבלעדיהם אין לגבר שליטה עצמית. זה הופך את מה שנתפס ככוח של המגע להפוך מיד ליחסי מין, למשהו מפחיד ולא ניתן לשליטה, ויכול ליצור חרדה אצל נשים צעירות רבות, בייחוד כאשר הן חוזרות מטבילה במקווה.

עודדי אוטונומיה: כדי להגיד "כן", צריך שהאפשרות להגיד "לא" תהיה קיימת. אם נאמר לאישה שהיא חייבת "לספק" יחסי מיו כי בעלה מצפה, רוצה וצריך אותם, היא תבין שהגוף שלה לא שייך לה, וזה ישפיע על היכולת שלה לחוות יחסי מין באופן חיובי