כדאי לדבר על זה: מיניות הנוער הדתי בעקבות ההצעה להוציא מספרי הלימוד מידע על רבייה

מחבר: 
טלי רוזנבאום

לאחרונה פורסם בתקשורת שבמשרד החינוך שוקלים בקשה להוציא את הפרקים העוסקים ברבייה מספרי הביולוגיה של החינוך הדתי. כמטפלת מינית, אני נפגשת מדי יום עם זוגות דתיים המתמודדים עם קשיים בחייהם האינטימים הקשורים לא פעם לחוסר ידע גופני בסיסי והכנה לחיי אישות. על המעבר החד בין התנזרות מינית מוחלטת או כמעט מוחלטת לבין יחסי מין מלאים כמקור לדיסוננס קוגניטיבי כתבתי רבות וברור שחינוך מיני מוקדם ושיח בנוגע למין עשויים למתן מעבר זה ולהקל עליו. במאמר זה אציג עמדה שתצביע על כך יש לשקול מחדש החלטה זו ואף להוסיף מידע על רבייה ומיניות בחיניך הדתי.

_______________

לפי ההלכה אין לקיים יחסי מין קדם נישואים. אך סקרנות, מחשבות על מין והתפתחות היצר המיני הינם חוויה אנושית בסיסית מעורים בפיתוח האישיות. ישנו חשש בקרב הקהילה הדתית שהתעסקות בנושא אינה רלונטית ואף יכולה להכניס לראש מחשבות לא צנועות ואפילו להוביל להתנסות מינית. השאלה כיצד ועד כמה להכניס שיח מיניות לבתי ספר דתיים עומדת במרכז ויכוחים רבים, כאשר החשש המרכזי הוא ששיח כזה יתפרש כמתן לגיטמציה לפעילות מינית .בכל זאת, ישנן מספר סיבות מהותיות למתן מידע מיני לנוער מתבגר ואשתדל למפות אותן במאמר זה .

מדוע לדבר על מין ומיניות? במחקר ראשון מסוגו שערכנו אני ועמיתי ב9002 iשחקר מיניות בקרב 400 נשים דתיות וחרדיות, 16%מהנשאלות דיווחו כי לא היו בתולות בליל כלולותם (לא מדובר בנשים שחזרו בתשובה) . בהיעדר סטטיסטיקות נוספות בקרב ציבור זה בנושא קיום יחסי מין קדם נישואים, אם אכן ישנם צעירים

המקיימים יחסים, מידע אודות יחסים מוגנים ואמצעי מניעה הינו הכרחי ואף עשוי אף להוביל להעצמת נשים צעירות כך שלא יבחרו בהתנסות מיניתii .רק מתוך מודעות ניתן להקבל החלטה ולומר גם "לא". מתוך לימוד על הלגטימציה לשמור על גבולות -אפילו שכבר התנסו בפעילות מינית במידה זו או אחרת, ועידוד הנחלת ערכים- ניתן להעצים בנות להחליט החלטת אוטונומיות על גופן ומיניותן ,לפני החתונה ואף גם לאחריה.

נוער הלומד במערכות חינוך דתיות ,נשאר חשוף גם לתרבות פופולארית , ומקבל מסרים מבלבלים וסותרים אודות מין .אם הם אינם מקבלים איזון של הנתונים הללו מחינוך מיני המבוסס על ערכים ,המידע הראשוני שהם יקבלו עלול להיות מטעה לכל הפחות ,ולעיתים מזיק .בכל זאת ,חינוך מיני אינו רק ברירת מחדל ,מעין התמודדות שלנו אל מול איום הפופולאריות העכשווי .

חינוך מיני ממלא תפקיד מכריע בהכנת המתבגרות והמתבגרים למערכת היחסים המינית בתוך הנישואין וכולל מרכיבים שאינם דורשים התנסות בפעילות מינית .אלה כוללים מודעות עצמית ומודעות לגוף ,תפיסה חיובית של הגוף ושל העצמי ,ופיתוח היכולת לאינטימיות ולביטויי אהבה .פיתוח תחושה מינית של העצמי הוא חלק מרכזי מהיכולת ליהנות מיחסים מיניים בתוך הנישואין .ולבסוף ,היכולת להתחיל במערכת יחסים מינית בריאה ומספקת תלויה בקבלת מידע מיני מדויק והכנה מתאימה .

מסרים תרבותיים כפולים

היכולת ליהנות מיחסי מין מתפתחת בתהליכים של צמיחה ביולוגית וקוגניטיבית. עוד לפני ההתנסויות המיניות המעשיות הראשונות עם בן/בת הזוג, צפוי שהאדם יפתח תחושה מינית עצמית המבוססת על סקרנות, על מודעות לרגשות מיניים, על משיכה ועוררות מינית. התפתחות זו של העצמי המיני משתנה מאוד מאדם לאדם, ותלויה במידה רבה בסביבה ובמסרים תרבותיים. סביבה המגבילה חשיפה להתנהגויות אינטימיות של חיבה ונמנעת מהתבטאויות ומסרים בנושא זה – ולחלופין סביבה שמשדרת מסרים שליליים, תחושות אשמה ביחס ליחסי מין או לאוננות, ומצמצמת את הזדמנויות המפגש עם בני המין השני – עלולה לעכב התפתחות זו. באותה מידה, סביבה שבה יש

חשיפת-יתר למסרים מיניים לא מאוזנים, כמו למשל באמצעי התקשורת

והמדיה, בעוד לאדם אין רשות או הזדמנות לעבד בגלוי ולדון במחשבות וברגשות המיניים שהם מעוררים, עשויה גם היא להשפיע לרעה על התפתחות העצמי המיני. הציפייה החברתית הדתית מזוגות שזה עתה נישאו, היא שהם יפתחו יחד את התחושות המיניות שבהן הם נתקלים לראשונה בראשית נישואיהם, ויבנו עליהן קשר בלעדי ואינטימי. אלא שהנאה מפעילות מינית עם בן זוג היא תוצר של תהליך למידה העשוי לקחת זמן. iiiהרצון והנכונות של בני הזוג ללמוד, לנהל תקשורת פתוחה ורגשות חיוביים כלפי השותף, ולהסתכן בניסוי-וטעייה, הם מרכיבים חשובים בתהליך למידה זה. ההלכה דוחה ומוקיעה פעילות מינית טרם הנישואין, ואף אינה מעודדת התפתחות תחושת העצמי המיני טרם הנישואין. יחד עם זאת, קיימת ציפייה מבני הזוג לקיים יחסי מין מלאים מיד לאחר החתונה. מעבר חד זה, מהשתקה מוחלטת של הנושא והתנזרות מלאה מקיום יחסי מין, לעבר מימושם המיידי לאחר החתונה, יוצר דיסוננס קוגניטיבי המקשה לעתים על בני הזוג להתגבר עליו. נשים צעירות שחונכו על ערכי הצניעות ובתולין, ועיצבו תפיסה עצמית והערכה עצמית של ביטול הגוף והחשק המיני, חוות מהפך זהוּת בהיכנסן למעמדן החדש כאשה נשואה וכאדם מיני.iv גברים צעירים, לעומת זאת, עשויים לראות בליל הכלולות כ'אור בקצה המנהרה', ולצפות בכיליון עיניים לתחילת פעילותם המינית ולהגשמת תשוקותיהם הטבעיות, ועוד בתוך מסגרת ראויה וקדושה. חוויות שונות אלו תוארו במחקר איכותני שערכה נעמי גרומט, אשר חקרה מסרים מיניים בהקשר של קיום דיני הנידהv היא מצאה כי לנשים ולגברים דתיים לאומיים הועברו מסרים שונים בתכלית ביחס למין: הגברים הצעירים דיווחו על מסר תרבותי שלפיו תשוקה מינית היא בריאה וטבעית, אלא שיש לממשה במסגרת הנישואין בלבד. למעשה, עודדו אותם 'להחזיק מעמד' עד שיינשאו ויוכלו לתת פורקן לצרכיהם המיניים. לעומתם, הנשים הצעירות דיווחו כי במסרים שקיבלו המיניות הנשית זכתה ליחס של ביטול או התעלמות, וכי בשם הצניעות עודדו אותן לתפוס את גופן ואת מיניותן כלא-רלוונטיים או כמסוכנים. כתוצאה מכך, לעתים קרובות הן חוו מעבר צורם ממסרים שליליים

אלה למסרים שניסתה מדריכת הכלות להעביר להן לפני הנישואין, בדבר היופי והקדושה שביחסי האישות. בנוסף למסרים התרבותיים, היכולת לפתח מערכת יחסים אינטימית בריאה ומספקת, תלויה גם באינפורמציה מדויקת והכנה הולמת לקראת ליל הכלולות. על פי תוצאות מחקרנו (OJW), 04% מהנבדקות ציינו כי הן היו יכולות להיות מוכנות טוב יותר לליל הכלולות, ו- 50.6% סיפרו שהן לא ידעו עובדות בסיסיות על מין. ממצאי מחקר זה, כמו גם מחקרה של גרומט, מלמדים שהיעדר חינוך מיני, יחד עם הגבלת ההזדמנות לפתח את העצמי המיני לפני הנישואין והפנמת עמדות וציפיות חברתיות שונות לגבי מין – עשויים לתרום בהמשך לקשיים בתפקוד המיני בנישואין.

התפתחות מינית :תהליכים פסיכולוגיים וחברתיים תהליך ההתבגרות כולל פיתוח תדמית עצמית וגופנית בריאה ,הגדרה

מלאה יותר של התפקידים המיניים ,ופיתוח מערכות יחסים עם בנות/י המין השני .תהליכים אלה עוזרים למתבגר/ת להתכונן לעצמאות כמבוגר/ת צעיר/ה ,ולהתחיל לפתח את הכלים הנחוצים לטיפוחה ושימורה של מערכת יחסים אינטימית ממושכת .בין השלבים הפסיכו-סוציאליים המתפתחים במהלך גיל ההתבגרות נכללים פיתוח זהות ,אוטונומיה ,אינטימיות ונוחות בנוגע למיניות .

ברמה הקוגניטיבית ,גיל ההתבגרות הוא תקופה בה מתפתחים כישורי
חשיבה מופשטת .מושגים כגון אמונה ,אמון ורוחניות נכנסים לתוך תהליך ההמשגה של העצמי כישות מינית ולדרך בה בני הנוער תופסים עימותים פוטנציאליים בין מקורות מידע שונים כגון הבית ,בית הספר ,בית הכנסת , תנועת הנוער והתקשורת .היכולת לברור מסרים מבלבלים ולעתים אף סותרים אלה על מנת לגבש גישה חיובית כלפי מיניות ,ולעשות זאת בצורה המתאימה למצפון ,לקוד המוסרי ולאמונות הדתיות ,דורשת לעתים התערבויות אסטרטגיות .

כאשר הסביבה התרבותית של הבית ובית הספר נמצאות בקונפליקט עם מסרים מהתקשורת ,והיכולת לשוחח עם הורים ומורים בנוגע לקונפליקט זה היא חסרה ,בני נוער עלולים לחוות את החשיפה לתקשורת כשלילית , ולהגיב לתגובות המיניות שלהם באשמה וחרדה .בנוסף ,תכונות קוגניטיביות , פסיכולוגיות וחברתיות ממלאות תפקיד חשוב בתהליך הפירוש של מסרים מהתקשורת .לדוגמא ,כתוצאה מצפייה בטלויזיה בני נוער מקשרים מין לא מוגן עם ספונטניות ,טבעיות ,הנאה ופרטיות ,בעוד שמין מוגן מקושר לתכנון , מלאכותיות ,זהירות ועבודה .

אסטרטגיות חינוכיות והוריות להתייחסות למיניות אצל מתבגרים

הקווים המנחים לחינוך מיני כוללים אספקת מידע ,והזדמנויות לשאול , לבחון ולהעריך עמדות וערכים ,עזרה בפיתוח תקשורת וכישורים בין-אישיים בבניית מערכות יחסים ,וחינוך צעירים לקחת אחריות על מעשיהם ,בין אם הם בוחרים להימנע או להתנסות בפעילות מינית .ניתן לבנות תכנית חינוך מיני מעוגנת בערכים ,וכבר קיימות תכניות לימודים המותאמות ספציפית לנוער דתי . ההתמקדות בזכותם של צעירים למידע ולשירותים עשויה להעצים אותם לדרוש מידע כן ,מדויק ותואם מבחינה תרבותית ,וכן גישה בלתי מוגבלת לשירותי בריאות ,ובכך לעודד מתבגרים לקחת אחריות על בחירותיהם .

התוכן החינוכי עשוי לכלול דיון בשאלות הנפוצות הבאות" :אחרי
שאתחיל ,האם אוכל להפסיק באמצע" "?איך להפסיק באמצע" "?מה אם זה לא נעים" "?מה אם הוא ירגיש דחוי" "?אם אני מפסיקה זה אומר שאני לא אוהבת אותו ,או שאני לא חברה טובה "?

דיונים אלה מספקים לנשים צעירות (וגם בחורים) הזדמנות לפקיחת
עיניים ולחינוך לאוטונומיה ,וללגיטימיות שבהצבת גבולות המבוססים על הסקרנות והתשוקות שלהן ,ומונעים תחושות של החפצה .ניתן לדון במיתוסים נפוצים ,כגון" אני לא יכולה להכנס להריון בפעם הראשונה" ,"אני לא יכולה להכנס להריון אם הוא לא חודר אליי" ,"אני לא יכולה להכנס להריון מהרגע שהתחלתי לקחת גלולה מהיום הראשון" ,"אם אני לא עושה את זה איתו ,זה

אומר שאני לא אוהבת אותו ,"ו"רק משגל זה' באמת מין ." 'המסגרת של חינוך מיני מאפשרת דיון סביב השאלה" כיצד אני יודע/ת אם אני מוכנ/ה ליחסי מין "?

חשוב שתלמידים ידונו בשאלות הבאות :האם גם אני וגם בת/בן-הזוג
שלי מרגישים מוכנים ליחסי מין עכשיו ?האם דיברנו על המשמעות של יחסי מין במערכת היחסים שלנו ?האם אני יודע/ת מה הסיבות שלי לקיום יחסי מין ? האם ארגיש טוב עם עצמי אם אקיים יחסי מין עכשיו ?האם אני בטוח/ה שאף אחת/ד לא לוחצ/ת עליי לקיים יחסי מין ?האם אני יכול/ה להגיד" לא "בלי להרגיש אשמ/ה ?האם בת/ן הזוג של ואני יכולים לשוחח בפתיחות על מניעה של מחלות מין והריון ?האם אנחנו יודעים על כך מספיק ?האם אנו אחראיים מספיק כדי להשתמש באמצעי מניעה בכל פעם שנקיים יחסי מין ?האם אנו מוכנים להתמודד עם ההשלכות האפשריות של פעילות מינית ?אם מערכת היחסים תסתיים ,האם אצטער שקיימתי יחסי מין איתה/ו ?ולבסוף ,לאחר שכל אלה נדונו ,התלמידים עשויים להיות מוכנים לעיסוק רציני בסיבות המשכנעות לדחיית הפעילות מינית .

לסיכום ,ברור כי מיניות היא דבר נזיל ,מתפתח ,ודינמי תמיד ,הכולל
ביטוי מיני ותחושה מינית של העצמי .כאשר העניין נבחן בצורה זו ,קל לראות את המורכבות והדיסוננס המעורבים בציפייה שעל אף הכנה או דיון מועטים בנוגע למיניות ,חוסר בניסיון מיני ,ותחושה מינית מוגבלת של העצמי ,נשים מצופות לחוות פעילות מינית מלאה זמן קצר לאחר החתונה . כמו כן, חשוב שגם בחורים יוכלו להפנים שפעילות מינית היא החלטה עם אחריות, ולא תוצאה של חולשה וחוסר יכולת להתגבר על היצר המיני. הגיעה השעה להעצים את הדור הבא של נער דתי בכך שנכבד אותם מספיק כדי להציע להם מקורות כנים ומדויקים של מידע ,והכנה מתאימה לחיי נישואים מלאים.

page6image14336

i

Friedman, M., Labinsky, E., Rosenbaum, T., Schmeidler, J. & Yehuda, R Observant Married Jewish Women and Sexual Life: An Empirical Study Conversations Issue 5 Autumn 2009/5770: Institute for Jewish Ideas and Ideals
ii The Heritage Foundation, Rector, et .al, “Comprehensive Sex Education vs. Authentic Abstinence” Washington, D.C., 2004
iii ראו בנספח השלישי במאמרי Talli Rosenbaum, `Sexual Anatomy and Physiology`, Deena Zimmerman (ed.), A Lifetime Companion to the Laws of Jewish Family Life, Jerusalem 2004, pp. 205–211

page7image376

iv Talli Y. Rosenbaum, `Applying theories of social exchange and symbolic interaction in the treatment of unconsummated marriage/relationship`, Sexual and Relationship Therapy, 24:1 (2009), pp. 38-46
v Naomi Marmon Grumet, `Gender Differences in Messages about Sexuality`, Jewish Educational Leadership, 6(3) (2008), pp. 15-17